אשבורן, זוחלין, נוטפין, מֵי גְבָאִים, מֵי בוֹרוֹת, מֵי שִׁיחִים, מֵי מְעָרוֹת, מֵי תַמְצִיּוֹת, ארץ מצרים שותה מן הנמוך וארץ ישראל שותה מן הגבוה, מטרא במערבא סעדה רבה פרת, אלה הם רק מעט מהמונחים ומהסוגיות המתארים מציאות הידרולוגיות ומופיעים בדברי חז”ל, במשנה, בתלמודים ובמדרשים. מונחים אלה, אם כי הם מופיעים בשפה שלא בהכרח מובנת כיום, מחייבים הבנה בסיסית בתחום ההידרולוגיה (תורת המים), שבדרך כלל חסרה ללומד התלמוד אנסה להביא לפני הקורא שמגיע מבית המדרש את ההבנה ההידרולוגית הבסיסית של סוגיות תלמודיות. חשוב לציין כי הסובב ההידרולוגי שבו נכתבו המשנה והתלמוד הירושלמי, ארץ ישראל, שונה מאוד מהסובב הבבלי שבו נכתב התלמוד הבבלי. שוני זה בא לידי ביטוי בהרבה מהדיונים העוסקים בשאלות סביבתיות. הן דברי חז”ל והן הממצא הארכאולוגי בשטח, בישראל ובבבל, מעידים על כך כי הבסיס ההידרולוגי היה ידוע באותם ימים הן בפן התאורטי והן בפן המעשי.