מיכה קליין
כאשר מתרחשת התפרצות געשית חזקה מספיק כדי להגיע לסטרטוספירה, מחקרים מראים כי הדבר יכול לגרום לקירור בטמפרטורת כדור הארץ בקנה מידה גדול אשר עשוי להימשך מספר שנים. הבסיס התיאורטי לכך הוא שנוכחותם של אירוסולים נוספים בסטרטוספירה (בעיקר סולפטים) מגדילה זמנית את האלבדו של כדור הארץ, ובכך מפחיתה את קרינת השמש הנכנסת, עד הזמן שבו חלקיקי האירוסול יוצאים ממחזור אטמוספירה.
משערים, כי התפרצות געשית חזקה המגיעה לסטרטוספירה כמו Pinatubo בשנת 1991 תוביל לשנתיים או שלוש של התקררות גלובלית, החל מספר חודשים לאחר ההתפרצות. עם זאת, מכיוון שההתפרצויות החזקות במיוחד ("התפרצויות געשיות סטרטוספיריות") נדירות יחסית, עד כה לא היו דוגמאות רבות שלפיהן ניתן לבדוק את התיאוריות הללו, ולא ניתן להעריך בכמה ירדו הטמפרטורות ולמשך כמה זמן.
כפי שניתן לראות מהאיור, היו רק כ-10 התפרצויות סטרטוספיריות גדולות (מתועדות) מאז סוף המאה ה-19, ורק שתיים מאז תחילת עידן הלוויינים המציגים תיעוד יפה של ההתפרצות אל צ'יצ'ון (1982) ופנאטובו (1991).
ניתן בבירור לראות כי כל אירוע של התפרצות וולקנית חזקה הביא בעקבותיו ירידה קטנה של הטמפרטורה (קו אדום)