מיכה קליין
בקרן לנזקי טבע לחקלאות ידוע כי נזקים גבוהים ביותר מתרחשים עקב אירועי ברד. מגורמי הנזקים, ברד נמצא בין גורמי הנזק הגבוהים ביותר.
בדיונים הרבים בעניין הקמת פנלים סולריים בישראל הועלו כמה גורמים לנזק. בעיקר כיסוי של אבק שיחייב מהרכת של ניקוי הפנלים, ויש גם מי שכתב על נזקים הנגרמים על ידי בני אדם.
נקודה שחייבת להילקח בחשבון היא אירועי הברד המתרחשים בישראל.
מידע על מספר ממוצע של אירועי ברד ו/או מספר ימי הברד בישראל מאד מצומצם. גולדרייך בספרו האקלים בישראל (שם עמוד 106) על סמך תחנה אחד ,לוד, למשך 18 שנה כותב כי מספר אירועי הברד בשנה הוא 8, וימי ברד 4.4 ימי ברד בשנה. אין שום התייחסות לגודל כדורי הברד.
כדורי ברד משתנים בגודל ממ"מ ועד לגודל של כדור טניס ואף יותר, ראו תמונות:
בארצות הברית מקובל כי כדורי ברד ברדיוס של כ 1 ס"מ כבר גורמים נזק לזכוכית ומתכת.
דוגמאות נזק:
פנלים סולריים לאחר פגיעת סופת ברד:
בדרך כלל אנו לא רואים את הנזק לפנלים הסולרים או מכירים את הנזק למכוניות.
במאמר: "מצבי כשל אפשריים של פאנלים סולאריים", אילן רון ( "תשתיות סביבה ואנרגיה" גליון 01 ספטמבר 2010) מציין הכותב כשלים שונים שיש לקחת בחשבון בזמן ההתקנה. אירוע הטבע של הברד לא מופיע ברשימה זו.)
לסיכום נראה לי כי לפני הצפת הארץ בפנלים סולרים יש לערוך סקר יסודי על מה כבר ידוע בארץ על נזקי ברד לפנלים בישראל. כמו כן יש לעשות מחקר על תפוצת וגודל כדורי הברד בישראל.
באותו הקשר אך קצת אחרת: ענבר אנרגיה סולרית.
בעקבות “עמוד ענן”: "נזקים במליוני ש”ח לפאנלים סולאריים בדרום"
מבצע “עמוד ענן” היווה נזק של כ-200 מליון ש”ח לתעשייה בדרום הארץ אך ככל הנראה לא בכך הסתיימו אומדני הנזק: על פי שי פורת, מנכ”ל חב’ ענבר אנרגיה סולארית “במבצע “עמוד ענן” נפגעו לפחות 15% מתוך 1,600 המערכות הסולאריות המותקנות על גגות מבנים באזור הדרום’. מבדיקת החברה עולה עוד כי במהלך הלחימה נפגעו כ-1,500 פאנלים סולאריים. אומדן הנזקים נע בין 3-10 מליון ש”ח”.